משנת 2006 נקבעו בישראל הוראות מיסוי מורכבות לגבי נאמנויות. קשה במאמר קצר להסביר את מורכבותן אך ננסה להדגים אפשרויות לחסוך מס רב באמצעותן מחד, ואת מלכודות המס שלהן מאידך.
מס הכנסה מבחין בין ארבעה סוגי נאמנויות, כדלקמן. סיווג הנאמנויות נקבע לפי "התושבות" של יוצר הנאמנות ושל הנהנה ממנה, הן במועד יצירת הנאמנות, והן בשנת המס השוטפת (ולכן יש לבחון כל שנה מחדש). החייב במס יהיה הנאמן, אך חבות המס תיקבע או לפי יוצר הנאמנות, או לפי הנהנה, בהתאם לסוג הנאמנות. החבות במס אינה תלויה בחלוקת ההכנסות לנהנים בנאמנות. ככלל יחולו בנאמנות שיעורי מס רגילים מירביים של יחיד תושב ישראל על הכנסה רגילה, ושיעורי מס מיוחדים המוטלים על הכנסות מיוחדות (ריבית, דיבידנד, רווחי הון). הפסדים בנאמנות אינם ניתנים לקיזוז מהכנסת יוצר הנאמנות או הנהנה ממנה (וכך גם ההפך לגבי רווחים בנאמנות והפסדים אצל יוצר הנאמנות והנהנה). חוב מס סופי אצל הנאמן, ניתן יהיה לגבותו גם מהנהנים בעת חלוקת נכסי הנאמנות.
•
נאמנות "תושבי ישראל": זוהי נאמנות שהיא "ברירת המחדל": כלומר כאשר הנאמנות הנבחנת אינה כל אחד משאר סוגי הנאמנויות. אם יוצר הנאמנות הוא תושב ישראל אזי נאמנות זו גם תיחשב כתושבת ישראל ותתחייב במס בישראל. העברת נכסים לנאמנות היא ארוע מכירה החייב במס, כמו גם פירות נכסי הנאמנות. קיימת חובת דיווח מלאה על הכנסה בישראל או מחוצה לה.
•
נאמנות "יוצר תושב חוץ": במועד יצירתה וגם בשנת המס השוטפת, כל יוצריה הם תושבי חוץ. נאמנות זו נחשבת כ"תושבת חוץ" והכנסותיה מחוץ לישראל לא תחויבנה במס בישראל. הנאמן נכנס לנעלי יוצר הנאמנות ומתחייב במס כתושב חוץ.
•
נאמנות "נהנה תושב חוץ": יוצר אחד לפחות בה הוא תושב ישראל וכל הנהנים בה הם תושבי חוץ. הנאמן נכנס לנעלי הנהנה בנאמנות ומתחייב במס כיחיד תושב חוץ. אם הנהנה היה לתושב ישראל אזי תחולנה ההטבות במס לעולה חדש.
•
נאמנות "לפי צוואה": נוצרה לפי צוואה וכל יוצריה הם המצווים שהיו במועד פטירתם תושבי ישראל. הקניה לנאמן וחלוקה לנהנה בנאמנות זו לא תיחשב כמכירה ולא תהווה אירוע מס.
להלן שתי דוגמאות פרקטיות:
סבא תושב חוץ העניק נכסים בחו"ל לנכדתו תושבת חוץ. לאחר תחילת שנת 2006 הנכדה עלתה לישראל ונהייתה תושבת ישראל, ומקבלת הכנסות מהנאמנות: בתחילה זוהי נאמנות "יוצר תושב חוץ". כלומר הנאמנות תחשב כתושבת חוץ והכנסת הנאמן תחשב כהכנסת תושב חוץ שלא חייבת במס בישראל.
כאשר הנכדה נעשתה תושבת ישראל אזי הנאמנות הפכה להיות "נאמנות תושבי ישראל". אולם ההכנסה מנכסי הנאמנות מיוחסת ליוצר שהוא תושב חוץ, כלומר: אם מדובר בנכסים בחו"ל, אזי אלו הכנסות חוץ שלא חייבות בכלל בישראל. ואם מדובר בנכסים בישראל אזי הכנסות מנכסים אלה יהיו חייבים במס בדומה לנכסים בישראל של תושב חוץ. אילו העברת נכסים ע"י תושב חוץ אל תושב ישראל היתה נעשית למשל בדרך של צוואה, אזי מהלך זה יגרור חבות מס מיידית על ההכנסה מהנכסים ולעיתים אף חבות במס בעת מכירת הנכסים עצמם. לעומת זאת, העברת נכסים ע"י תושב החוץ לנאמנות "יוצר תושב חוץ" תאפשר אי חבות במס בישראל על ההכנסות השוטפות למשך כל התקופה שבה מצויים הנכסים בנאמנות ועל ההכנסות ממכירת הנכסים עצמם. בתכנון מס זה התאפשר להכנסה בחו"ל להימנע מחיוב במס בישראל.
דוגמא שניה: כמו בדוגמא הקודמת, אבל הסבא עלה לישראל ונהייה תושב ישראל: עתה הנאמנות הפכה להיות "נאמנות תושבי ישראל" לאחר שהיוצר (כלומר הסבא) הפך להיות תושב ישראל. במקרה זה תחולנה תקופות הפטור ממס מהכנסות מנכסים בחו"ל כמו עולה חדש ותושב חוזר (5 שנים על הכנסות פסיביות, 10 שנים פטור ממס על רווח הון, לנכסים שנרכשו כתושב חוץ).
נקבעו בחוק הגדרות מפורטות מאד, עם הוראות מיסוי שונות וחובות דיווח. נדגיש גם כי קיימות סכנות של מלכודות לכפל מס ואי זיכוי על מס ששולם בחו"ל. היות ומדובר בנושא מורכב מאד הכולל הוראות רבות שברובן טרם לובנו די הצורך, על אחת כמה וכמה בהקשר למיסוי ישראלים בחו"ל, אזי המלצתנו היא לבחון היטב כל מקרה לגופו ולשקול פניה למס הכנסה בבקשה לאישור מראש של סטטוס הנאמנות ובכך למנוע מלכודות מס ככל הניתן.
ישי עציון, רו"ח etsion@smile.net.il
etsion@zahav.net.il
יעוץ מיסים ישראלים בחו"ל, יחידים וחברות, תכנוני מס, מיסוי היי-טק, מס הכנסה, מיסוי בינלאומי, מס שבח ומס ערך מוסף.
